מיקרוטראומה – פיצויים על נזק גופני בעבודה ללא מחלת מקצוע או תאונת עבודה
מהי מיקרוטראומה ומה ההבדל בינה לבין תאונת עבודה?
מיקרוטראומה, בדיני עבודה, היא פגיעה גופנית שנגרמת לעובדים במסגרת עבודתם, באופן מצטבר, כלומר, שלא על רקע תאונה או אירוע בודד. בעוד שתאונת עבודה היא אירוע יחיד וספציפי, מיקרוטראומה היא פגיעה מצטברת באיבר בגוף. פגיעה מסוג מיקרוטראומה נגרמת על ידי פעולה חוזרת ונשנית, שמתבצעת באופן רציף וממושך. הדפוס החזרתי של הפעולה (או התנועה), הוא המאפשר לנזק להיווצר במשך הזמן, באיבר/ים המעורב/ים בפעולה. לשם הדוגמה, נפילה מסולם היא תאונת עבודה, ולעומת זאת שחיקת סחוס כתוצאה מכיפוף המפרק בתדירות גבוהה, היא מיקרוטראומה. מקובל להתייחס למיקרוטראומה כטיפות מים שחצבו בסלע: בטבע, טפטוף של מקור מים על נקודה מסוימת בסלע, מביא לאחר תקופה ארוכה להיווצרות של חור או שקע באותה נקודה. אמנם טיפה בודדת אינה גורמת לסלע נזק נראה לעין, אך רצף של טיפות לאורך זמן, באותה נקודה, מסוגל לחורר את הסלע הקשיח. זהו הרציונל להכרה בפגיעות מיקרוטראומה.
מה ההבדל בין מיקרוטראומה לבין מחלת מקצוע?
פיצוי לפי מיקרוטראומה הוא מנגנון שונה גם ממחלת עבודה. הביטוח הלאומי הגדיר עבור תפקידים מסוימים, רשימה סגורה של מחלות מקצוע שעלולות להתרחש על רקע התפקיד הספציפי. למשל, מורים משתמשים בקולם לצורך עבודת ההוראה, ולכן נוטים לסבול מצרידות וממחלות של מיתרי הקול, המוכרות כמחלות מקצוע של מורים ומזכות את המורים בפיצוי (לאחר ההליך המתאים).
מיקרוטראומה היא מנגנון משפטי אחר, אשר לא מעוגן בחוק אלא נוסד בפסיקה של בתי הדין לעבודה. זאת, על רקע הצורך להכיר גם בעובדים שלא לקו במחלת עבודה מוכרת, ולא עברו תאונת עבודה, כמי שבריאותם ותפקודם נפגעו כתוצאה מעבודתם.
בניגוד למחלות מקצוע, לא קיימת רשימה סגורה של מקרי מיקרוטראומה, והדרך להכיר בה ולקבל פיצוי בגינה היא דרך עמידה בתנאים שנקבעו בפסיקה.
איך מכירים בפגיעת עבודה על רקע מיקרוטראומה?
ראשית נדגיש: בכל מקרה של חשש לפגיעת מיקרוטראומה, חשוב לפנות לעו"ד המנוסה בדיני עבודה ונזקי גוף, על מנת לבחון את המקרה לגופו.
באופן כללי, על מנת להוכיח פגיעת מיקרוטראומה ולקבל פיצוי בגינה, יש לעמוד במספר דרישות:
- העבודה של התובע/ת כללה תנועות פיסיות דומות או זהות, שחזרו על עצמן שוב ושוב באופן רציף וממושך. האיבר הנפגע הוא זה שמעורב בתנועות החוזרות או קשור אליהן.
- נגרם נזק רפואי ממשי לאותו איבר קשור או מעורב בתנועות, לאחר תקופה ממושכת של ביצוע אותן תנועות חזרתיות.
- קיים קשר סיבתי בין התנועות החוזרות שבוצעו במסגרת התפקיד, לבין הנזק הרפואי שהופיע. אין צורך להוכיח שתנועה מסוימת גרמה לנזק כלשהו, אך נדרש לבסס את הטענה שרצף הפעולות הוביל לנזק הרפואי, או גרן להחמרה משמעותית של בעיה רפואית מוקדמת.
בהקשר זה נציין שמאמץ כללי או עבודה ממושכת אינם מספיקים כדי להוכיח מיקרוטראומה. יש להראות דפוס ספציפי של פעולה חזרתית מסוימת במסגרת העבודה, שגרמה נזק מצטבר לאיבר מסוים.
אם מקרה דומה לשלך כבר הוכר בעבר בפסיקה כפגיעת מיקרוטראומה, הדבר עשוי לסייע לך לקבל הכרה ופיצוי, אך אין הכרח שמקרה אחד ישליך על מקרה אחר, למרות הדמיון. עם זאת, ניתן לציין מקרים אופייניים שמוכרים לעתים קרובות כפגיעות מיקרוטראומה:
- עובדים המשתמשים במכשירים רוטטים כמו מקדחים, וסובלים מפגיעות ידיים וגב.
- קלדניות ועובדים בעבודות עדינות של כפות הידיים, הסובלים מבעיות של מפרקי כף היד.
- צבעים ועובדים המבצעים תנועות גסות של הזרועות הסובלים מבעיות כתפיים ומרפק.
- נהגים וסבלים הסובלים מבעיות גב.
- רצפים ועובדים שנדרשים לרכון על הברכיים וסובלים מבעיות בסחוסי הברך.
- עובדי מפעלים כימיים, שיש, אסבסט, צבע וכיו"ב, הסובלים ממחלות נשימה או ממחלות סרטן.
סיפורו של ל.ק
.ק עבד בסניף גדול של רשת קמעונאית כסדרן סחורה ועובד לוגיסטיקה. במסגרת תפקידו הוא היה אחראי משך רוב שעות המשמרת, על סידור סחורה במדפים גבוהים. במשך שעות נהג לשאת מוצרים מסוגים שונים ולהציבם על מדף גבוה מגובה כתפיו, הן בזמן שעמד על הקרקע והן בעמידה על סולם.
לאחר קרוב ל-20 שנים בתפקיד, ל.ק החל לסבול מכאבים בכתפיים, אובחן כסובל משחיקה של המפרק ואף הוצע לו לעבור ניתוח להחלפת המפרק, על מנת לשפר את טווח התנועה של הידיים ולהקל על הכאבים שסבל מהם. כתוצאה מהפגיעה נמנע מל.ק. להמשיך לעבוד בתפקידו או בתפקידים דומים והוא סבל ממגבלות תפקוד והשתכרות, מכאב וסבל.
חברת הביטוח של ל.ק דחתה אותו וסירבה לפצותו בטענה שלא עבר תאונת עבודה.
לאחר הליך משפטי שהסתיים במהרה בהסדר פשרה, ל.ק הוכר כסובל מפגיעת מיקרוטראומה על ידי חברת הביטוח ופוצה בסכום של כ – 280 אלף ₪.
שאלות על מיקרוטראומה? נזק גופני שהצטבר במסגרת העבודה? צרו קשר ונשמח לייעץ ולסייע
