מהי מחלת מקצוע?

מהי מחלת מקצוע ובמה היא שונה מתאונת עבודה?

מחלת מקצוע היא מחלה שהופיעה עקב תנאי העבודה של החולה. חשוב לציין שרק מחלות שמופיעות ברשימת מחלות המקצוע של הביטוח הלאומי, יכולות להיות מוגדרות כמחלות מקצוע. בנוסף, במסגרת הפנייה לביטוח לאומי, יש להוכיח את הקשר בין המחלה לבין תנאי העבודה של העובד/ת.
לכן חשוב לפנות לביטוח הלאומי באמצעות עו"ד בעל מיומנות וניסיון בתביעות מסוג מחלות מקצוע.
דוגמה למחלת מקצוע מוכרת, היא למשל צרידות כרונית שמופיעה בקרב מורים ומרצים. דוגמה אחרת היא ליקוי שמיעה לעובדים בתנאי רעש כבד. גם מחלות קשות כמו סרטן מוכרות כמחלות מקצוע, במקרים מסוימים של חשיפה ממושכת לחומרים הידועים כמסרטנים.

מה לגבי מי שחלה עקב עבודתו, במחלה שאינה מופיעה ברשימה של הביטוח הלאומי?

ישנם מנגנונים אחרים שמאפשרים הכרה של הביטוח הלאומי בפגיעות בעבודה, כמו למשל תאונות עבודה ומיקרוטראומה. תאונת עבודה מתרחשת כאשר אירוע ספציפי וחריג בעבודה, גרם לפגיעה בעובד, כמו למשל נפילה במדרגות. מיקרוטראומה היא הגדרה שנולדה בפסיקת בתי המשפט ונועדה לתת מענה למי שחלה בעקבות נזק מצטבר בעבודה, אך מחלתו איננה ברשימת מחלות המקצוע של הביטוח הלאומי.

איך מתחילים בהליך להכרה במחלת מקצוע?

על מנת לקבל פיצוי בגין מחלת מקצוע יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולנמק היטב את הקשר שבין המחלה לבין תנאי העבודה הספציפיים. כמובן, יש להצטייד באישורים רפואיים מפורטים. הביטוח הלאומי יבדוק בדקדקנות את הפרטים הרפואיים וכן את העובדות המעידות על תנאי העבודה, וישקול האם הקשר בין העבודה לבין המחלה הוכח במידה מספקת. במקרים לא מעטים, הביטוח הלאומי דוחה את התביעות ומסרב להכיר בתמונה הרפואית הנטענת, כמחלת מקצוע. במקרים אלו ניתן להגיש ערעור על ההחלטה.
לאור הסינון הקפדני שבו הביטוח הלאומי נוקט, חשוב מאוד להגיש את התביעה בליווי עו"ד עם ניסיון בהתנהלות מול הביטוח הלאומי.

מה אקבל אם יכירו במחלתי כמחלת מקצוע?

טווח הפיצויים בגין מחלת מקצוע הוא רחב. ניתן לקבל "דמי פגיעה" עבור תקופה מסוימת שבה נמנע מהחולה לעבוד עקב מחלת המקצוע. דמי הפגיעה מחושבים על פי השכר הקבוע של העובד/ת ופרמטרים נוספים. אם המחלה הותירה נכות קבועה או זמנית, ניתן לתבוע מענק חד פעמי או קצבת נכות חודשית. סוג הפיצוי וגובהו יקבעו על פי השכר הקבוע, היקף הנכות ושיקולים נוספים.
בנוסף, חלק מהחולים במחלות מקצוע זכאים גם לטיפולים רפואיים ושיקומיים שונים.

סיפורו של א.מ

א.מ, בן 42 מהדרום, עבד כ-15 שנים במפעל תעשייתי לייצור רכיבים בענף האופטיקה. תפקידו של א.מ היה להפעיל מכונות בפס הייצור, שעסקו בניסור וכרסום של חומרים קשיחים. בשלב מסוים א.מ החל לסבול משמיעה של צפצוף טורדני לאורך שעות היממה. מהר מאוד הבין שאיש מלבדו לא שומע את הצפצוף ומדובר בליקוי רפואי שהוביל את א.מ לפנות מספר פעמים לייעוץ רפואי. אולם, התופעה הלכה והחמירה וא.מ חש כי איכות החיים שלו נפגעה. הוא פנה שוב לבדיקה ורק אז התברר לו שיתכן קשר בין עבודתו לבין התופעה ממנה הוא סובל, שנקראת "טנטון". א.מ נשלח לבדיקת שמיעה וגילה להפתעתו שהוא סובל מירידה דו צדדית בשמיעה.
כאשר סיפר למשפחתו ולסביבתו על האבחנה, רבים סיפרו לו שהבחינו כי הוא מתקשה בשמיעה.
א.מ. החל להיעזר במכשירי שמיעה בשתי האוזניים אשר שיפרו במידה מסוימת את כושר השמיעה שלו, אך הטנטון הטורדני נותר קבוע.
א.מ פנה למשרדנו ובהנחייתנו ניהל בירור רפואי מעמיק אצל הגורמים הרלוונטיים. בנוסף בוצע ניתוח של תנאי העבודה של א.מ והתברר כי הוא חשוף לרעש חזק ומזיק לאורך שעות רבות ביום עבודה שגרתי.
כיוון שנבצר מא.מ להמשיך בתפקידו או בפקיד דומה, הוא קיבל מענק מהביטוח הלאומי בגובה 60,000 ₪ הוא הוכר כסובל ממחלת עבודה ובנוסף נקבעה לו קצבת נכות בגובה כ – 2500 ₪.
חשוב לציין שירידה בשמיעה היא נפוצה, אך כיום קשה מאוד להוכיח פגיעה בשמיעה כמחלת מקצוע. לכן יש צורך בייעוץ משפטי מעמיק, מיד עם תחילת הבירור הרפואי. זאת על מנת להימנע מטעויות שעלולות לפגוע בסיכויי התביעה ובגובה הפיצויים.

אם נפגעת עקב העבודה, במהלכה או בדרך, יתכן שמגיע לך מענק ו/או קצבת נכות חודשית.
חשוב לפנות לייעוץ עו"ד עם ניסיון ומיומנות בהליכים מול הביטוח הלאומי. פנו אלינו ונשמח לייעץ.