רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית

מטופלים אשר כתוצאה מטיפול רפואי רשלני נגרם להם נזק גופני ו/או נפשי זכאים להגיש תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם על ידי הגורם הרפואי שהתרשל.

רשלנות רפואית בהגדרה היא הכוונה לטיפול רפואי לקוי שקיבל מטופל מרופא ו/או צוות רפואי אשר לא נקטו במידת המיומנות והזהירות הראויים שצוות רפואי ו/או רופא סביר אחרים היו פועלים על פיהם, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל (לעיתים אף פטירה).

רשלנות יכולה להתבטא באי ביצוע בדיקות לגילוי הבעיה הרפואית, במתן תרופה שגוייה, תוך כדי ניתוח שלא בוצע בשיטה הנכונה או בחוסר זהירות, באי השגחה על המטופל לאחר ניתוח או פרוצדורה רפואית ובדרכים רבות אחרות.

לצורך הוכחת עוולת הרשלנות הרפואית יש להוכיח כי התקיימו כל אלה, במצטבר:

• כי המטפל הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל בכך שלא טיפל בו במיומנות הראויה או לא נקט באמצי הזהירות הראויים והמקובלים;
• כי נגרם נזק למטופל כתוצאה מהטיפול;
• כי קיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הטיפול הרשלני (הפרת חובת הזהירות) לבין הנזק, ובין היתר כי המטפל יכל וצריך היה לצפות מראש את הנזק שנגרם למטופל.

חשוב להקפיד על איסוף מלא ויסודי של כל החומר הרפואי בין הייתר גליונות אישפוז, פרוטוקולי חדר ניתוח, סיכומי ביקור וכולי.

מי יכול להגיש תביעה בגין רשלנת רפואית?

• מטופלים שנגרם להם נזק גופני או נפשי כתוצאה מטיפול רפואי רשלני.
• הורים זכאים להגיש תביעת רשלנות רפואית בשם ילדם הקטין.
• במקרה של מטופל שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית:
  • יש זכות תביעה לעזבון המנוח, ובמקרה שביהמ"ש פוסק פיצויים, הם מועברים לעזבון.
  • תלויים במנוח שניזוקו כלכלית עקב מותו, זכאים אף הם להגיש תביעה.

את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית?

• בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל במטופל שנפגע (כגון: רופא, מרדים, אחות, רוקח וכד').
• כמו כן, ניתן לתבוע את המוסד הרפואי שבו עובד המטפל (כגון: בית חולים, קופת חולים וכד'). למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא (במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא).
• בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.

תהליך הטיפול בתביעת רשלנות רפואית:

שלב ראשון- איסוף מלוא התיעוד הרפואי של התובע – הניזוק

בתביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח כי הטיפול הרפואי הרשלני גרם לנזק גופני או נפשי, משך חשוב מאוש שבידי התובע או עורך הדין יהיה תיעוד מלא של כל הפרוצדורות הרפואיות שעבר הניזוק. בדרך כלל יבקש עורך הדין להזמין את החומר הרפואי מהגופים הרפואיים השונים. חוק זכויות החולה מחייב כל גורם רפואי לתעד בכתב את הטיפול שניתן לחולה. למטופל יש זכות לקבל עותק מהרשומות הרפואיות.

שלב שני- חוות דעת מומחה רפואי.

תקנות סדר הדין האזרחי מחייבות את התובע המעוניין להוכיח את נזקו, לצרף לכתב תביעתו חוות דעת מומחה רפואי בתחום הרשלנות הנטענת אשר קובעת כי אכן התקיימה רשלנות רפואית אשר גרמה לנזק, חוות הדעת צריכה להתייחס גם ליקף הנזק הנטען. לרוב יפנה עורך הדין לקבלת חוות עת לרופא בכיר ובעל ניסיון עתיר שנים.

שלב שלישי- הגשת התביעה לבית המשפט.

לאחר קבלת חוות דעת רפואית, יערוך עורך הדין את כתב התביעה ויגישו לבית המשפט המוסמך, פעמים רבות לאחר הגשת התביעה יהיה נסיון של הצדדים לקיים משא ומתןבנסיון לסגור את התביעה בפשרה אשר תהיה הוגנת לכל הצדדים, אולם הליך זה לא תמיד מצליח ואז ינהלו הצדדים את התביעה בבית המשפט עד לקבלת פסק דין.

התיישנות של תביעות רשלנות רפואית:

תביעה בגין רשלנות רפואית מתיישנת תוך 7 שנים מיום האירוע. לכלל זה מספר חריגים:

• לקטין עומדת זכות תביעה עד גיל 25, זאת כיוון שמונים 7 שנים רק מיום היותו בגיר.
• הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית מתגלה באיחור, תקופת ההתיישנות מתחילה ממועד גילוי הנזק ובלבד שלא חלפו 10 שנים מיום המעשה הרשלני.
• כאשר העובדות המקימות את עילת התביעה מתגלות לניזוק באיחור והוא לא יכול היה לגלותן באמצעים סבירים, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק ממועד גילוי אותן העובדות, ללא כל מגבלה של זמן.
• כאשר חלף מועד ההתיישנות והנתבע, המזיק, מודה באחריותו לנזק, עפ"י התנאים שנקבעו בדין, מתחיל מרוץ ההתיישנות לחול ממועד ההודאה.

מהו שכר הטרחה של עורך הדין בתביעת רשלנות רפואית?

לרוב עורך הדין יגבה שכר טרחה באחוזים מסכום הפיצוי המתקבל בתום ההליך בדרך כלל מדובר בשיעור של 20%-30%, מעבר לכך על הלקוח לשאת בהוצאות ניהול ההליך כגון איסו חומר רפואי, תשלום לחוו"ד רפואית ואגרת בית משפט.